שלב 1 - פניה למכון

שלב 1 - פניה למכון

לפני יצירת קשר עם המכון יש להצטייד במסמכים הבאים:

  • מכתב הפניה לטיפול קרינתי (אלא אם מדובר בבדיקת חוות דעת שניה של מטופלים אשר מעוניינים לשמוע על טיפול קרינתי כתחליף למה שהוצע להם על ידי רופאים ממקצועות אחרים).
  • מסמכים המסכמים את מהלך מחלתם
  • תשובות פתולוגיות מהביופסיה ומהניתוח
  • תוצאות בדיקות דם כלליות אחרונות ובדיקות מעבדה רלוונטיות לאורך זמן (הקשורות למהלך מחלתם, כדוגמת בדיקת PSA וסמני גידול אחרים)
  • דו"חות מהדמיות MRI, CT, PET CT. במקרה של סרטן שד יש גם להצטייד בתוצאות ממוגרפיה ו-US (סונר)
  • יש להצטיידבדיסקים המכילים הדמיות MRI, CT, PET CT וממוגרפיה

יש ליצור קשר בטלפון 072-339942 או בפקס 072-3399428 או במייל radoncashdod@assuta.co.il כדי לקבוע תור לפגישה עם הרופא במכון הרדיותרפיה ולהעביר את כל המסמכים המפורטים לעיל.

לאחר ההגעה למכון, על החולים לפנות למזכירות להסדרת הפרטים החסרים אודותיהם. אם תתקבל החלטה על מתן טיפול קרינתי הצוות האדמיניסטרטיבי יסייע למטופלים בתהליך השגת ההתחייבויות, החניות ועוד.

שלב 2 - בדיקת רופא

שלב 2 - בדיקת רופא
  • הרופא ישאל שאלות רלוונטיות הקשורות למהלך המחלה, יבדוק את החולה ויעיין בצילומים הקשורים למחלתו.
  • לחולה יוסבר על האופציות הטיפוליות האפשריות ועל היתרונות והחסרונות בכל גישה. כמו כן יינתן הסבר מפורט על הטיפול הקרינתי ותופעות לוואי אפשריות.
  • אם החולה מחליט שהוא מעוניין לקבל טיפול קרינתי אחרי ההסברים שקיבל, הוא יתבקש לחתום על טופס הסכמה.
  • יתכן שלפני ההחלטה על הטיפול או לצורך טיפול קרינתי איכותי, החולים יופנו לבדיקות נוספות.

שלב 3 – סימולציה

שלב 3 – סימולציה

סימולציה היא צילום CT הנעשה במכון הרדיותרפיה בתנוחת הטיפול בשילוב עם קיבועים שילוו את המטופל לאורך כל סדרת ההקרנות. סימולציה מהווה צעד ראשון בתהליך תכנון טיפול קרינתי. לפני הסימולציה יבוצע גם צילום פנים של המטופל, שיופיע על גיליון הטיפול הממוחשב ויעזור בזיהויו.

  • בחלק מהמקרים הסימולציה נעשית עם הזרקת חומר ניגוד. לשם כך המטופלים יודרכו להגיע בצום של לפחות שלוש שעות.
  • במקרה של הקרנת אברי בטן ואגן, המטופלים יתבקשו גם לבלוע חומר הצובע מעיים, ולשם כך יגיעו שעה לפני הסימולציה.
  • במקרה של הקרנת שד שמאל המטופלות יתבקשו להפסיק נשימה בהכנסת אוויר עמוקה - הדבר יאפשר לתכנן טיפול קרינתי בצורה כזו ששריר הלב לא ייחשף למנת קרינה מסוכנת.
  • יתכן שבמהלך הסימולציה החולים יחוברו למסכת CPAP המאפשרת ניפוח ריאות והקרנה בטוחה של אברי החזה. לשם כך הם יעברו הדרכה ואימון על ידי הצוות הסיעודי.
  • בהתאם לאזור המוקרן במהלך הסימולציה יותאמו סוגי קיבועים, וביניהם מסכה לראש, מזרן מנפח המקבל את צורת האיבר המקובע, קיבוע לאגן ועוד.
  • בסוף התהליך הרנטגנאים יסמנו מספר נקודות קעקוע זעירות על פני העור, אשר ישמשו בהשכבת המטופל בתנוחה זהה להשכבה בחדר הסימולציה במהלך הטיפול הקרינתי.

שלב 4 – המשך תהליך תכנון טיפול קרינתי אחרי הסימולציה

שלב 4 – המשך תהליך תכנון טיפול קרינתי אחרי הסימולציה

הרופא מסמן במחשב את האתרים אותם יש להקרין, וכן את האיברים הצמודים לגידול על מנת להפחית ככל הניתן את החשיפה לקרינה. הרופא נעזר גם בצילומים אחרים שנעשו לפני הגעתו של החולה לסימולציה (CT, MRI, PET CT), ולעיתים אף מצליב בין הצילומים האלה לבין הדמיית CT לצורך דיוק מירבי בתכנון הטיפול. אחרי שסיים את הסימון, הרופא מעביר את התוכנית הראשונית לפיזיקאי עם הגדרות מדויקות לגבי מנות קרינה לגידול וכן החשיפה המותרת לקרינה של האיברים הסמוכים.

צוות הפיזיקאים מתכנן את התפלגות מנות הקרינה. הוא בוחר את שיטת ההקרנה האופטימלית (זוויות וכיווני קרינה, ויסות מנות קרינה וכו'). הפיזיקאים מזינים גם נתונים שהוגדרו על ידי הרופא לאלגוריתם תכנון מנות קרינה במחשב. כתוצאה מתקבלת תוכנית המבטאת מפת פיזורי מנות אשר מוצגת לרופא לאישור הסופי.

לעיתים קרובות, בגלל סיבות רבות (כגון גודל הגוש, סמיכות איברים רגישים לקרינה, מבנה אנטומי יחודי של החולה וכד'), הפיזיקאי מייצר מספר תוכניות שייבחנו בקפידה על ידי הרופא תוך כדי שכלול יתרונות וחסרונות יחסיים, עד בחירת התוכנית האופטימלית. כל תוכנית כזו נבחנת בנוסף על ידי פיזיקאי ראשי ואם כל הנתונים יימצאו תקינים, התוכנית עוברת את תהליך בקרת האיכות ומאושרת.

משך התהליך יכול לנוע בין מספר שעות לבין מספר שבועות, תלוי במורכבות ובדחיפות המקרה.

שלב 5 - הדרכת אחות ומעקבים סיעודיים ורפואיים.

שלב 5 - הדרכת אחות ומעקבים סיעודיים ורפואיים.

צוות אחיות רדיותרפיה אחראי על קבלה סיעודית של החולה, ומתן הדרכה על אופן ההתנהלות וההתמודדות עם הטיפול הקרינתי ותופעות הלוואי אפשריות. הדרכה זו לרוב תתבצע בימים הראשונים של הטיפול. כמו כן האחות תבצע מעקב אחר מצבם של המטופלים אחת לשבוע. במידת הצורך החולה יופנה לבדיקת רופא אשר ימליץ על אופן טיפול רפואי מיטבי בחולה (בדיקות דם, מתן נוזלים, תרופות וכו'). בחלק מהמקרים, בהם יש הסתברות גבוהה לסיבוכים מהטיפול הקרינתי, רופא יראה את החולה באופן יזום. כל מטופל, לקראת סוף הטיפול הקרינתי, יעבור הערכה על ידי הרופא ויקבל מכתב סיכום.

אנו מעודדים את החולים לבקש מהצוות הסיעודי והאדמיניסטרטיבי להפנות אותם לשירות הסוציאלי ופסיכולוגי כדי לסייע להם ולבני המשפחה בהתמודדות עם המחלה, עם תסמיניה ועם תופעות לוואי מהטיפול.

שלב 6 - טיפול הקרינה

שלב 6  - טיפול הקרינה

לרוב הטיפול הקרינתי ניתן חמש פעמים בשבוע, מיום א' עד ה'. במקרים מסויימים הטיפול ניתן יום כן יום לא (מדובר בהקרנה בשיטת SBRT)

בהגעה לטיפולים הרנטגנאים יציבו את המטופל באותה תנוחה בה הוא שכב בסימולציה ויורכבו הקיבועים. חשוב לזכור שיש לשכב באופן רגוע על המיטה ולא לזוז. אם קיים קושי בהתמודדות עם ההשכבה בגלל סיבה זו או אחרת יש ליידע מיידית את הרנטגנאי או את הרופא. חדר הטיפול מחובר לעמדת פיקוח רנטגנאים חיצונית, הרנטגנאים רואים את המטופל במוניטור וניתן לתקשר איתו באמצעות המיקרופון שנמצא בחדר.

הטיפול עצמו אינו מורגש, בדומה לצילומי רנטגן. המטופלים רואים כי מכשיר הקרינה מסתובב סביב הגוף ושומעים צפצוף תוך כדי הטיפול הקרינתי - אשר מתרגם בצורה מדוייקת את מה שתוכנן על ידי הרופאים והפיזיקאים. לעיתים קרובות, לצורך בקרת איכות, יבוצעו צילומי רנטגן ואפילו CT על מיטת הטיפול רגע לפני מתן הטיפול עצמו, צילומים אלה מועברים לרופא לאישור.