הכבד הוא האיבר הפנימי הגדול ביותר בגופנו, הוא נמצא בבטן הימנית העליונה ומורכב משתי אונות - ימנית ושמאלית. לכבד תפקידים שונים, לרבות סינון, ניקוי ופירוק רעלים, ייצור והפרשת מרה וחומרי בניין שונים החיוניים למערכות הפיזיות השונות. הכבד לוקח גם חלק מרכזי בחילוף החומרים בגוף.

ניתוח לכריתת כבד

ככלל, כאשר אומרים "כריתת כבד", מתכוונים לכריתת כבד חלקית. כריתת כבד מלאה אפשרית רק במצבים בהם לאחר הכריתה מתבצעת השתלת כבד מידית. ניתוח כריתת כבד הוא ניתוח להסרה של חלק מהכבד, הכולל את מוקד המחלה ואת שוליי הכבד הנקיים סביבו.
כריתת הכבד מתאפשרת בשל היכולת של תאי הכבד לצמוח מחדש (תהליך הנקרא גם רגנרציה). היקף הניתוח נקבע בראש ובראשונה, בהתייחס לגודל ולמספר הנגעים שיש לכרות. למרות זאת, במקרים מסוימים הגורם המגביל את הניתוח הוא נפח הכבד הנותר מתפקד, אשר דרוש לצורך שימור התפקוד המטבולי.

מתי נדרש ניתוח כריתת כבד?

כריתת כבד יכולה להידרש במקרים בהם קיימים נגעים שפירים או ממאירים של הכבד, או גידולים גרורתיים שהתפשטו לכבד. במקרים נדירים, גם בגידולי איברים סמוכים, כגון בכיס מרה, או בדרכי מרה, יהיה צורך בניתוח לכריתת כבד. כריתת כבד חלקית למטרת תרומה לצורך השתלה היא מקרה מיוחד, בו הכריתה מתבצעת מבלי שהתורם סובל ממחלה. במחלות שפירות הצורך בכריתת כבד נובע מסיבה טיפולית או אבחנתית. העיקרון המנחה בניתוח הוא להותיר מספיק רקמת כבד שיירי על מנת שהכבד יוכל לתפקד. עיקרון זה נקרא גם "שימור רקמת הכבד” - parenchymal sparing. כריתת כבד נכונה היא כריתה אשר משמרת רקמת כבד מספיקה, תוך הרחקה מלאה של הגידול.

כאמור, התנאי ההכרחי לניתוח הוא שייר כבדי עתידי מספק (future liver remnant), כלומר אזור נקי ממחלה בגודל כזה שיאפשר תפקוד כבדי לאחר הניתוח. במקרים בהם אין בשלב האבחון שייר כבדי עתידי גדול מספיק, ישנן מספר שיטות לשיפורו הכוללות כימותרפיה סיסטמית, אמבוליזציה של הוריד הפורטלי, כריתה כבדית דו-שלבית ו associating liver partition with portal vein ligation (PVL) for staged hepatectomy (ALPPS)/in situ split procedure.

תסחוף (אמבוליזציה) של וריד פורטלי:

תסחוף של הוריד הפורטלי הוא כלי יעיל ליצירת היפרטרופיה כבדית. מייצרת היפורטרופיה של השייר הכבדי וכך מונעת אי ספיקה כבדית לאחר הניתוח בחולים עם רזרבות גבוליות. על כן, כיום תסחוף של הוריד הפורטלי הינו חלק מהפרוטוקול הטיפולי הטרום ניתוחי בחולים עם שיירי כבדי עתידי FLR גבולי.

כימותרפיה סיסטמית:

עבור חולים עם מחלה בלתי נתיחה, כימותרפיה סיסטמית היא עדיין טיפול הקו הראשון המקובל. בחולי סרטן עם גרורות כבדיות מסרטן המעי הגס והחלחולת, כימותרפיה עשויה להקטין את הגידול עד למצב בו ניתן לבצע ניתוח.

ניתוח כבדי (הפטקטומי) דו שלבי:

ניתוח כבדי דו שלבי עשוי להשיג כריתה מלאה בחולים שבשלב הראשון הוגדרו כבעלי מחלה לא נתיחה. לאחר הניתוח יש שיפור בהישרדות בהשוואה לחולים שקיבלו כימותרפיה בלבד.
בטיפול מסוג זה, ראשית מבצעים 4-6 סבבים של כימותרפיה סיסטמית ולאחר מכן חוזרים על בדיקות ההדמיה. חולים אשר הגיבו לכימותרפיה או בעלי מחלה יציבה עוברים את השלב הראשון של הכריתה בה לרוב כורתים את הגרורות מהשייר הכבדי העתידי. מדובר לרוב במספר כריתות עדינות יחסית בהן נמנעים מכריתה הילארית (כריתה של השער) ומניוד של שאר אונות הכבד.

RFA:

אבלציה על ידי שימוש בגלי רדיו היא הנפוצה מבין טכניקות האבלציה. בעזרת הנחיה של אמצעי הדמיה מחדירים אלקטרודה אל תוך הגידול ובעזרת אנרגיית חום הורסים את הגידול ומעט מהרקמה התקינה שסביבו. התדירות הגבוהה של הזרמים מומרת בחום אשר גורם לקרישה ולדנטורציה של החלבונים. נמצא כי באזורים אשר נחשפים לחום של 60° צלזיוס ומעלה נגרם מוות מידי של התאים ואבלציה.

אבלציה באמצעות גלי מיקרו:

טכנולוגיה זו מבוססת על העברת טמפרטורה גבוהה לאזור גדול של הכבד. אלקטרודה אשר מוחדרת לגידול בהנחית אולטרסאונד או CT מעבירה אנרגיה של גלי מיקרו אשר גורמים לתנודתיות במולקולות המים ברקמה וכך מובילים לנמק קואגולטיבי אשר הורס את הגידול.

קריואבלציה:

בשיטה זו מחדירים חנקן נוזלי או גז ארגון לגידול בהנחית אולטרסאונד ותהליך ההקפאה יוצר גבישי קרח אשר פוגעים במבנה התאים וכך גורמים למוות של התאים באזור. בשל שיעורי הישנות וסיבוכים גבוהים, השיטה כבר איננה בשימוש תדיר. המסוכן שבסיבוכים הוא cryoshock "קריושוק" אשר עלול לכלול היפותרמיה, קואגולופתיה, כשל נשימתי וכשל כלייתי ועלול להסתיים במוות

ניתוחי כבד בבית החולים אסותא אשדוד ע"ש סמסון מבוצעים ע"י פרופסור אנדרי קידר, מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים, מומחה בכירורגיית כבד ולבלב ובכירורגיה כללית. לצד פרופ' קידר פועלים מנתחים מנוסים, רופאים מתמחים, צוותי סיעוד ועזר מנוסים. ניתוחי הכבד בבית החולים מבוצעים באמצעות טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם. צוות המחלקה הכירורגית פועל בשיתוף פעולה עם מחלקות בית החולים השונות, לרבות המכון האונקולוגי, כדי לספק למטופלים מענה מקיף ועוטף.